פסק-דין בתיק ת"א 181-06-08

בפני תביעה כספית אשר הגישו התובעות כנגד הנתבעים, ובה עתרו לחייב את הנתבעים בסך 2,965,476 ש"ח, בגין הפסדים שנגרמו להן בחשבון בנק  בו נוהל תיק השקעות, עקב מעשיהם ומחדליהם הנטענים של הנתבעים.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

1.                  התובעת 1 (להלן: " התובעת") הנה בתו של מרדכי רוזנשטיין ז"ל (להלן: " המנוח"). התובעת 2 הנה אלמנתו של המנוח ואמה  של התובעת.

המנוח היה לקוח של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: " הבנק" או " הנתבע"), וניהל חשבון בנק שמספרו ----- בסניף ראשון לציון של הנתבע, משנת 1981 ובמשך כעשרים שנה (להלן: " החשבון"). המנוח ניהל בחשבון תיק השקעות, ונהג להפקיד סכומי כסף בהשקעות מסוגים שונים. לצורך כך נהג המנוח להתייצב בסניף הבנק מדי כמה ימים.

הנתבעת 2 שימשה כפקידת הבנק בסניף בו התנהל החשבון, וביצעה עבור המנוח (ולאחר פטירתו עבור התובעת) פעולות בחשבון (להלן: " הנתבעת").

2.                  בשנת 1991 נתן המנוח לתובעת ייפוי כח בחשבון.

בסוף שנת 1997 התדרדר מצבו הבריאותי של המנוח בעקבות אירוע מוחי בו לקה, והתובעת הצטרפה לחשבון כשותפה ובעלת זכות חתימה.

3.                  המנוח נפטר ביום 3.6.01.

נכון למועד פטירתו, היו בחשבון אופציות אשר מועד פקיעתן טרם הגיע.

4.                  החשבון נסגר בסופו של יום בהפסד של כ-1,700,000 ש"ח, נכון למועד סגירתו, (המועד המדוייק לא צויין בכתב התביעה).

טענות הצדדים

5.                  טענות התובעות

א.      צירופה של התובעת כבעלים נוספים בחשבון ביחד עם המנוח היה לבקשת הבנק, לצורך חתימתה על פעולות בשמו של המנוח, על פי מסמכים שהנתבעת הכינה מראש, מבלי שהיה לתובעת כל שיקול דעת. התובעת היתה מעין "חותמת גומי", כאשר לבנק היה ברור, עוד בימי חייו של המנוח, שהיא מבצעת הוראות שאביה אמר לה לבצע על פי ייעוץ שקיבל מהנתבעת.

ב.       התובעות מחוסרות כל ידע ונסיון בתחומי ההשקעות. הנתבעת או הבנק מעולם לא הסבירו לתובעות על מהות הפעולות שביצע המנוח בחשבון, היקפן הכספי, והסיכונים הטמונים בהן. לאחר פטירת המנוח, הנתבעת נתנה לתובעת המלצות והנחיות מבלי שרמזה לה על גודל הסיכון. הנתבעת היתה מתקשרת לתובעת ויוזמת הנחיות והמלצות לטיפול בתיק ובאופציות הקיימות, תוך אמירה כי לא תיתן לתיק להיות בסיכון. התובעת נשמעה להמלצותיה ונתנה בה אמון רב מבלי לדעת כי הנתבעת כלל אינה מוסמכת לכך. התיק נוהל תוך נטילת סיכונים קיצוניים ללא כל הגנות ומנגנונים לגידור הסיכונים, וכאשר לתובעות לא היו כל בטחונות שיאפשרו פעילות בהיקף זה.

ג.        הבנק כשל בכך שלא קיים מנגנון של פיקוח ובקרה על הפעולות שבוצעו באמצעות הנתבעת. הנתבעת נתנה לתובעת ייעוץ בהשקעות שעה שהיא אינה רשאית ליתן ייעוץ שכזה על פי ה חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: " חוק הייעוץ").

ד.       עיקר הנזק נגרם כתוצאה ממכירת אופציות ביום 6.12.01, כחצי שנה לאחר פטירת המנוח. שבועיים לאחר מכן הופחתה הריבית במשק בשיעור של 2%. הנתבעים לא הודיעו לתובעות על המצב המסוכן שנוצר בחשבון וכי מצב התיק מחמיר מדי יום, והחשבון צובר הפסדים של עשרות שקלים מדי יום. בחודש אפריל 2002 הודיעה הנתבעת לתובעת 2, כבדרך אגב, כי החשבון מצוי בהפסד כספי של כ400,000$.

ה.      בנוסף, הנתבעים ביצעו בחשבון פעולות סרק מיותרות של סגירה ופתיחת פוזיציות, שנועדו להעשיר את הבנק בעמלות.

ו.        עקב פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים, חשבון הבנק של המנוח נסגר בסופו של יום בהפסד של 1,697,690 ש"ח. לו היה הבנק מותיר את התיק כמו שהוא לאחר פטירת המנוח ללא כל פעילות הנזק היה מסתכם ב-206,385 ש"ח בלבד (יתרת חובה).

ז.        מערכת היחסים בין התובעת והנתבעת הנה בבחינת ייעוץ השקעות האסור על פי חוק הייעוץ. הנתבעת קיבלה רשיון לייעוץ והשקעות רק ביום 19.3.02. הנתבעת הינה עובדת של הבנק ומעשיה ומחדליה מחייבים את הבנק מכח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 ומכח סעיף 13 ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. גם אם פעולות הנתבעת נעשו תוך חריגה מהרשאה על פי סעיף 6 לחוק השליחות, הרי שהבנק בהתנהגותו ובמחדליו אישר בדיעבד את הפעולות החורגות.